<h1>הגהות שערי דורא סימנים ל'—ל"א</h1>
<h2>דף קיא.</h2>
א)ואם מלחו הכחל עם הבשר הואיל וכל מליחות בכלי מנוקב א"כ הכל מותר כמו בשר ובשר שנמלחו יחד שדם של חתיכה זו אינה אוסרת חברתה דכ"ז שזו פולטת גם זו פולטת וכשזו נחה גם זו נחה. לענין כחל נמי כל זמן שהכחל פולט חלב הבשר פולט דם וכשנח הבשר נח הכחל ואדרבא קל וחומר הוא דם דאורייתא אינו אוסר חלב שחוטה דרבנן לא כש"כ שלא יאסור (ד"ק) כך פי' הראב"ן וכי תימא דדם משרק שריק ונפל מעל החתיכה ואינו אוסר אבל חלב לא משרק שריק ונדבק בחתיכה ואוסר הא דריש מרימר הלכתא בין כבדא בין כחלא ב)תותי בשרא שרי עילויה בשרא דיעבד אין לכתחלה לא לפי שיזוב הדם והחלב שעל גבי הבשר בבשר ודיעבד שרי (במ"ס אין זה) (והכבד מותר משום דדם משרק שריק ונפל אעפ"י שיש בו ריבוי דם ובכחל מותר אע"פ שהחלב נוטף ממנו וסריך קצת על הבשר מ"מ מותר בדיעבד) דחלב שחוטה דרבנן הלכך ידיח קצת אותה חתיכה שתחת הכחל [או תחת הכבד] ודיו ועוד הא דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח כרותח דצלי קאמר וכשנצלה אמר מרימר דיעבד שרי וה"ה במליחה. ונהגו דלא לבשל כחלא וכבדא. אבל טחול ג)שומנא בעלמא היא כי הא דשמואל (פכה"ב קי"א ופרק מפנין קכ"ט) עבדו ליה תבשילא דטחלא ביומא דהקזה ולא בעי קריעה שתי וערב וחיתוכה לתחת אבל צריך למלוח לקדירה אע"ג דסבר שמואל דטחלא שומנא בעלמא הוא מ"מ צריך למלוח דמה שפולטת דם הוא ודם הטחול אסור דבמס' כריתות [כ"א ע"ב] חשוב ליה דם הטחול ודם הלב בלאו ומה שאין אנו נוהגים למלוח כבד קודם צלייתו לא מצינו איסור בכל התלמוד. [שערי דורא הלכ' כחל סימנים ל'—ל"א]. א)0אמרכ"ל. וששאלת ירך שנמלח עם כחל בעוד הכחל מחובר בה ולא נקרע כלל. אם הבהימות בזה"ז שהוא סמוך לפורים אינם חולבות והו"ל שאינה מניקה ובתשובות רש"י נמצא דשרי ליה והו"ל מיעוטא דמיעוטא דאפילו ר"מ מודה דל"ח שלום שמשון בר אברהם. ובתשובות רש"י נמצא הלכה רווחת בין מניקה בין שאין ל"ח בדבר משום גזירה. תשובת ר' מאיר בר' משה הי"ד נמצא חתיכת בשר עם כחל אין בהם משום איסור לא בחתיכה עצמה וכ"ש בשאר חתיכות כי המליחה אינה נידונת כרותח דמבושל אלא כרותח דצלי (ע"כ הגה חדשה מכ"י לייפציג). ב)0תותי בשרא וא"ת כחל האיך מותר תותי בשרא והלא שמנונית הבשר נוטף על הכחל. ואי בקרעו שתי וערב וטחו בכותל אם כן עילוי בשרא נמי לישתרי דהא מותר לבשלו עם בשר בקדירה [ד"ל. פי' לסברתייהו דאף רש"י מתיר עם בשר לכתחלה] וי"ל דהכא גרע טפי אף על פי שקרעו עדיין נוטף מן הכחל על הבשר וניכר שהוא בעין תוס'. ג)0שומנא בעלמא הוא. דווקא גוף הטחול הוא שומן אבל הדם היוצא ממנה אסור כדאי' במס' כריתות תוס' פכה"ב קי"א. מעשה בטחול שנצלה בלא ניקר והתיר הר"ר משולם וחביריו דבטל חלב הטחול בטחול עצמה ובחלב כשר שיש בו דשיערוה דהטחול וחלב כשר שבו הוי ששים מן החלב ראבי"ה. טחול אם ניטל החלב עם הקרום שעליו ועם הגיד שבתוכו מותר לבשלו אפילו לכתחלה מהר"י טרושין.
